מקור קהלת י״א:ד׳
4 שֹׁמֵ֥ר ר֖וּחַ לֹ֣א יִזְרָ֑ע וְרֹאֶ֥ה בֶעָבִ֖ים לֹ֥א יִקְצֽוֹר׃
פירוש רש"י על קהלת י״א:ד׳
4 שֹׁמֵר רוּחַ. מַמְתִּין וּמְצַפֶּה עַד בֹּא הָרוּחַ:
5 לֹא יִזְרָע. פְּעָמִים מַמְתִּין וְאֵינוֹ בָא:
6 וְרֹאֶה בֶעָבִים. נוֹתֵן עֵינָיו בֶּעָבִים, וּכְשֶׁרוֹאֶה אוֹתָם קוֹדְרִים, יָרֵא לִקְצוֹר מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, לְעוֹלָם לֹא יִקְצוֹר, לְפִי שֶׁיָּרֵא תָמִיד: